גודל פונט גודל פונט גודל פונט
ערוץ הyoutube של המועצה עמוד הפייסבוק של המועצה
הר אדר הר אדר הר אדר
תוכן

אודות היישוב

הר אדר הינו יישוב קהילתי הממוקם בצפון הרי יהודה ומנוהל בידי המועצה המקומית הר אדר. הר אדר נישא לגובה של 888 מטר מעל פני הים. ניתן להשקיף ממנו על מישור החוף, בין עזה לחדרה, במערב ועל ירושלים וסביבותיה במזרח.

 

הר אדר במספרים         

  • שנת הקמת הישוב: 1986                                             
  • שנת כינון המועצה: 1995 
  • מיקום: 13 ק"מ מירושלים, על גבול הקו הירוק  
  • גובה מעל פני הים: 888 מטר                              
  • שטח שיפוט: 1376 דונם  
  • שטח גינון ציבורי: כ- 100 דונם                                
  • מספר תושבים: 3900 תושבים                                  
  • מספר משפחות: 850 בתי אב  
  • אוכלוסיה עתידית: 1000 בתי אב, 5000 תושבים
  • אופי האוכלוסיה: מבוססת. 90% משפחות חילוניות, 10% משפחות דתיות / שומרות מסורת                               
  • מספר ילדים: 1450 (עד גיל 18)                                  
  • 2 כיתות מעון                                  
  • 8 כיתות גן ילדים                                  
  • בית ספר יסודי 1                                  
  • מספר כיתות: 13 כיתות א' – ו'                                  
  • מספר תלמידים: 453

 

שם הישוב 

הר אדר נבחר לשם היישוב לאחר דיונים והתכתבויות רבות עם ועדת השמות הממשלתית.

ועדת השמות קבעה בתחילה כי היישוב יקרא "כפירה", על שם תל ארכיאולוגי הנמצא כמחצית ק"מ ממערב ליישוב הנקרא "ח'ירבת אל – כפירה", זו מזוהה על ידי החוקרים כמקום העיר "כפירה" אחת מארבעת ערי הגבעונים. המתיישבים התנגדו לכך והציעו חלופות כגון: "הראל" ו"כפיר".

לאחר דיונים נוספים פנו המתיישבים לועדת השמות וביקשו סופית כי יקרא לישובם מעתה ואילך "הר- אדר" וכך כתב עודד מגידו מנהל העמותה דאז במכתבו לאישור השם: "זהו שם עברי המשמר את הצליל הפונטי של שמו הנוכחי של המקום (הראדר)".

ועדת השמות הממשלתית החליטה לאשר הבקשה, לקבוע את השם "הר אדר" ולבטל את שם היישוב "כפירה".

 

סמל הישוב (לוגו)

סמל הר אדר עוצב בתחילה על ידי המעצב – דוד בלר תושב היישוב. בעיצוב הלוגו נתן דוד ביטוי לאנדרטה הממוקמת בגבעת הר אדר. לצד האנדרטה מיקם בית המאפיין את היישוב.

בשנת 1993, פנה הוועד המקומי למעצב גרפי נוסף בבקשה לעיצוב לוגו חדש וזהו הלוגו הקיים היום.

החלק העליון של הלוגו כולל את קווי המתאר של האנדרטה, בחלקו התחתון של הלוגו שיבולת צהובה. אותה שיבולת נלקחה מסמל הפלמ"ח שלו 2 שיבולים וחרב.

 

היסטוריה 

בתחומי הר אדר נחשף מכלול ארכיאולוגי מהתקופה הפרסית (מיוחס למאות ה- 5 עד ה- 1 לפנה"ס) ובו מבנה ביצורי ככל הנראה מצודה שניצבה לאורך גבולה הצפוני של יהודה.

גבעת הרדאר נכבשה במהלך מלחמת העולם הראשונה (1917), על ידי הגנרל הבריטי אלנבי, בדרכו לכיבוש ירושלים. במלחמת העולם השניה הוקמה בגבעה, ע"י חיל האוויר הבריטי, תחנת רדאר לשם איתור מטוסי אויב גרמניים ואיטלקיים, ומכאן השם "גבעת הרדאר".

ערב פרוץ מלחמת העצמאות חנה כאן הצבא הבריטי במוצב אשר שלט על אזור קרית ענבים, מעלה החמישה וכביש ירושלים.

ב – 10.5.1948 פינו הבריטים את המוצב ומסרוהו לידי הלגיון הערבי (הצבא הירדני).

ב- 13.5.1948 יומיים לפני שפינו האנגלים את ארץ ישראל, נכבש המוצב ע"י פלוגה מהגדוד ה- 4 של הפלמ"ח מחטיבת "הראל" שנקראה גם חטיבה 10. שישה ימים לאחר מכן, ב- 19.5.48, כבשו יחידות הלגיון הערבי את המוצב מידי הכח האזורי (מפקד החטיבה דאז היה הרמטכ"ל וראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. מפקד הגדוד היה אורי בן-ארי). שתי התקפות נוספות של חטיבת הראל בסוף מאי ותחילת יוני 1948, נכשלו וגבעת הרדאר נשארה בידי צבא ירדן עד מלחמת ששת הימים.

ב- 5.6.1967 נכבשה הגבעה ע"י חטיבת השריון "הראל" של צה"ל, גם הפעם בפיקודו של אורי בן-ארי שהיה מפקד הגדוד ה- 4 במלחמת העצמאות.

כיום מהווה הגבעה את מרכזו של הישוב הר אדר. בראשה ממוקמת אנדרטת הראל לזכר חללי חטיבת הראל בכל מלחמות ישראל. האתר כולל אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות שהתרחשו במקום וכן תצוגת טנקים ומשוריינים. בין היתר מונצחים במקום שמותיהם של מפקד החטיבה במלחמת השחרור יצחק רבין (לימים הרמטכ"ל וראש הממשלה) ומפקד החטיבה במלחמת ששת הימים אורי בן - ארי.

כחלק מהאנדרטה ניצב מגדת תצפית גבוה, אותו תכננו יחדיו האדריכלים אריה שרון ובנו אלדד שרון והיא מעוצבת כשתי צלחות רדאר המונחות זו על גבי זו וניצבות על שתי רגלי בטון.

מראש האנדרטה ניתן לצפות בנוף פנורמי של הרי ירושלים במזרח ושפלת החוף במערב, מחדרה בצפון ועד עזה בדרום.

בימים מסוימים ניתן אף לראות את פסגת החרמון. האתר מתוחזק על ידי המועצה המקומית הר אדר והוא מתוייר על ידי בתי ספר רבים מרחבי הארץ שעוצרים במקום במסגרת טיול בעקבות לוחמים.

באתר האנדרטה מקיימים טקסים שונים וגם המועצה מקיימת באתר טקסי זכרון יחד עם אירועי חג כגון ט"ו בשבט.

 

 

הקמת היישוב 

בסוף שנת 1978 נפגשו שלושה חברים אשר שירתו במינהל האזרחי ביהודה ושומרון – אריה מאיר, שמעון שטיין ומיכה בלום. בהשפעת תנופת ההתיישבות באותה עת, החליטו להקים יישוב אשר אינו משתייך לזרם מפלגתי. 

לאחר ביקור בגבעת הראדר, החליטו כי פה מקומם והקימו גרעין המורכב מחברים ליחידה ומאנשי מפתח בתחום ההתיישבות. תחילה חשבו על יישוב בסדר גודל של 25 משפחות, שיגדל ל- 50 ובסוף יגיע ל- 100 משפחות. יישוב בעל אופי קהילתי.

החלו פניות לגורמי ההתיישבות השונים: משרדי הבטחון והחקלאות – אריק שרון, אורי בראון, אלי לנדאו השר ציפורי ומיכאל דקל. אלו דאגו לפינוי המוקשים מהאתר.

בשלב מאוחר יותר הצטרפו חברים נוספים שקידמו את רעיון ההתיישבות במקום ותירגמו זאת הלכה – למעשה.

בצמוד להחלטת השרים שהחליטה עקרונית על הקמת היישוב התחילה להתארגן העמותה. התגבשו ועדות והעמותה החלה לפעול באופן מסודר.

במאי 1981 אושרה הבקשה להקמת היישוב על פי הגדרת מינהל מקרקעי ישראל: "הקמת יישוב קהילתי על פי תנאי הקמת היישוב מיתר שבדרום הר חברון".

בשנת 1986הוקם היישוב ע"י "עמותת הישוב הר אדר". מזכירות העמותה ניהלה את תהליך הקמת שלב א' (360 דונם), כולל עבודות הפיתוח, התשתיות והכנת 300 מגרשים לבניה בשיטת "בנה ביתך". האיכלוס עצמו החל במאי 1986, ועד סוף השנה גרו בישוב 30 משפחות. 

טכס ההקמה נערך ב- 1.6.1987 במעמד שרי ממשלה ומוכתרים מהכפרים בסביבה.

העמותה פעלה עד שנת 1990 ובהמשך הוקם ועד מקומי כחלק ממועצה אזורית מטה בנימין.

בשנת 1995 – הר אדר הוכרזה מועצה מקומית וכרשות נפרדת.

 

יושבי ראש מזכירות העמותה בין השנים 1981 ל-1990:

אריה מאיר

מאיר אבגר

שופט שמעון שטיין

פרופ' יצחק (איצ'ה) כהנא ז"ל

דן סממה ז"ל

מיישי שרייבר

שופטת זהבה בוסתן

יצחק גילת.

 

יושבי ראש ועד מקומי 

זאב רקנטי 1990-1993

דורון רובין 1993-1995

 

ראשי מועצה מקומית

איציק בלק 1995-1999 (ממונה משרד הפנים)

דוד אפרתי 1999-2004  - תושב היישוב, נבחר ראשון בבחירות מקומיות וכיהן קדנציה אחת.

אבירם כהן  2004-2013  - תושב היישוב, נבחר שני בבחירות מקומיות וכיהן שתי קדנציות.

חן פיליפוביץ  2013- עד היום  - תושב היישוב, נבחר שלישי בבחירות מקומיות ומכהן בקדנציה ראשונה. 

 

חברי מועצה מכהנים

מנחם מור, רוית מזרחי-שטלמן, שמוליק חביליו, ענת כנפו, דניאלה בן שושן, חיים מנדל שקד, פנינה בן עמי איצקוביץ', עמיר אריהן