גאווה יישובית

גאווה יישובית
מסדר הכנפיים בו הוענקו דרגות הקצונה וכנפי הטיסה לקורס מספר 189, נערך אתמול (ד'), במוזיאון חיל האוויר בבסיס "חצרים".
36 מסיימים יצטרפו החל מהיום לשורות הלוחמים והלוחמות של חיל האוויר, יהוו את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה"ל ויובלו את משימות חיל האוויר בשנים הבאות.
בין מסיימי הקורס נמצא סגן א', בן 22 מהמועצה המקומית הר אדר, אשר מסיים את הקורס במגמת תובלה כמכונן.
בתיכון הרחיב א' פיזיקה והיסטוריה, ובמסגרת הקורס עשה תואר ראשון בפוליטיקה, ממשל וניהול. בנוסף, עשה א' מכינה קדם צבאית לפני גיוסו.
בזמנו הפנוי א' אוהב לקרוא, לטייל, לעשות ספורט ולהתאמן בג'ודו (בעל חגורה שחורה).
מגיל צעיר א' הרגיש שיגיע לקורס טיס. לאחר כשנה בקורס בהסבה למכונן הוא התלבט האם לחתום ויתור. "לבסוף התעניינתי במטוס – קוקפיט ה'קרנף', ביצוע משימות מעניינות וחשובות והדינמיקה הקבוצתית, אף על פי שאני המכונן היחידי שמסיים".
בשנת ההשכלה הוא חש דיסוננס בין המציאות המלחמתית לבין עשייתם בקורס: "אני יושב בכיתה וחברים שלי נלחמים. משנסים מותניים כדי לסיים ולעשות דברים משמעותיים".
א' מספר על האווירה במגמה: "מדובר באנשים רציניים ומקצועיים. אנחנו עוזרים תמיד, משתדלים לשים לב לכל אחד, גם בדברים אישיים מלבד צבאיים. אני מאושר להיות איתם יחד בטייסת ובסדיר".
א' מספר על רגע משבר שהיה לו בקורס לאחר המלחמה: "ב-7.10 איבדתי את אלעד מיכאל ששון ז"ל, חבר נפש שלי שלחם באגוז ונפל בקרב במוצב כיסופים, יחד עם עוד שני חיילים מצוותו, ומפקדם נפצע. הם הצילו למעלה מ-50 אנשים. קשה להכיל את השגרה בקורס לצד האובדן הגדול".
על רגע משמעותי בקורס מספר א': "בסוף השלב הבסיסי עלינו לטקס בהר מצדה לאחר מסע של כ-30 קילומטרים שבסופם קיבלנו את סיכת הקצונה ומכתבים מהבית. התרגשתי מהאירוע למרות שאני לא טיפוס רגשן".
א' מסכם 3 שנים בקרוס טיס: "מרגיש שרק לפני רגע התחיל הקורס, ומצד שני לוקח לכל שלב המון זמן לעבור. אני מאוד שמח שהגעתי למקום הזה, אסיר תודה לאנשים ולחברים שהכרתי. הרווחתי מהקורס את המיטב – אנשים ופיתוח יכולות ומיומניות".
שלכם,
מועצה מקומית, הר אדר